החלטה בתיק ע"פ 3413/05

א.         ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט גורפינקל) מיום 4.4.05 בב"ש 90681/05 בגדרי עפ"א 80062/05, בה נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (השופט אטיאס) מיום 5.1.05 בת"ב 10423/01, לפיה הורה על הריסתו של המבנה בו מתגורר המערער, וזאת בהתאם להוראת סעיף 212 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965. העיכוב מתבקש עד להחלטה בערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אציין כי המדובר בערעור, בגדרי סעיף 87 (ד) לחוק העונשין תשל"ז-1977, וסעיף 250 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965; ראו, בהיקש מסוים, ע"פ 11404/04 דויק נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט גרוניס).   

ב.         לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב הוגשה בקשת המשיבה ליתן צו הריסה ללא הרשעה על פי סעיפים 213-212 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, בקש למבנה, מכולה, קירות וגדר (להלן: המבנים) בשטח של מעל ל-50 מ"ר שנבנו ללא היתר כדין ברחוב פרופס 2, גוש 6896 חלקה 204 בתל אביב.

ג.          בית המשפט לעניינים מקומיים קיבל את בקשת המשיבה, וקבע בהחלטתו כי הוכח בפניו שהמבנים הוקמו שלא כדין. כן קבע בית המשפט, כי אין בידי המערער כל אפשרות לקבל היתר בניה במקרקעין בהם מדובר, שהריהם רצועת חוף שהיא שטח ציבורי ומקרקעי יעוד, וקיומם של המבנים עלול לגרום מטרד לציבור המתרחצים במקום. בנוסף, נקבע כי מימוש צו ההריסה לא יותיר את המערער ללא קורת גג, יש בידיו למצוא פתרון דיור חלופי, בסיוע  משפחתו. עוד נקבע כי האינטרס הציבורי בשמירה על שלטון החוק בתחום הבניה מחייב את מתן צו ההריסה, ואין בשיהוי שחל בפרשה להביא לכך שחוטא יהא נשכר.

ד.         בקשה לעיכוב ביצוע מטעם המערער עד תום הדיון בערעור שהגיש נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, שנימק את החלטתו בסיכוייו האפסיים של הערעור להתקבל, והורה על עיכוב ביצוע עד ליום 11.4.05 בלבד.

ה.         בבית משפט זה טען בא כוח המערער, כי שולחו מתגורר במבנים כבר למעלה משלושים שנה. לטענתו סיכויי הערעור שהגיש גבוהים, שכן המשיבה לא הוכיחה את קיומו של עניין ציבורי חשוב המצדיק ליתן צו הריסה בעניינו. עוד לטענתו, הייתה המשיבה מודעת במשך שנים ארוכות להתגוררותו במבנים נשוא צו ההריסה ונמנעה עד עתה מלפעול נגדו. החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה מייתרת למעשה את הדיון בערעורו; אי היעתרות לבקשת עיכוב הביצוע תגרום לו לנזק בלתי הפיך, בכך שיוותר ללא קורת גג, בעוד שעיכוב ביצוע במספר חודשים לא יגרום למשיבה לנזק רב, מה גם שהמבנים שוכנים במקום שנים ארוכות.

ו.          (1)        בדיון בפני הוסיף בא כוח המערער וטען, כי עוד בשנות השמונים הפנה בג"צ, בעקבות עתירה, את המערער אל העיריה למציאת פתרון ופתרון אין. ויתרה מזאת, אין אכיפה במקומות שונים שבהם ישנה בניה שלא כדין, ומדוע אכיפה כאן.

            (2)        באת כוח המשיבה ציינה כי המערער לא פנה אל העיריה לחיפוש פתרונות; תחת זאת פלש למבנים שאין אפשרות לקבל היתר לגביהם, והרחיבם.

ז.          לאחר העיון אין בידי להעתר לבקשה. לאמיתו של דבר אין בפי המערער טענה אמיתית באשר לזכויות בשטח; לפיכך אין לערעור סיכויים של ממש המצדיקים עיכוב. טענותיו של המערער נסבות בעיקר על ותק בשטח, על מצבו האישי, וכן על מעין טענת אפליה, קרי, שלא נאכף על-ידי המשיבות חוק התכנון והבניה כלפי אחרים ובמקומות אחרים. לטענות אלה אין בידי להיענות. אכן, לפי פסיקתו של בית משפט זה, יש צורך, בנוסף לעצם הבניה שלא כדין, להציג את הענין הציבורי המחייב את הריסת המבנה (ע"פ 3490/97 יצחק נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא, פ"ד נב (1) 136, מפי השופט קדמי; רע"פ 124/01 ניקר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (3) 151 (השופטת נאור). בענין ניקר נאמר, עם זאת, כי "לעיתים השיקולים התומכים במתן צו הריסה עולים בעליל מנסיבות המקרה, והנטל המוטל על המדינה הוא נטל קל מאוד... (לגבי מבנה פלוני - א"ר) צויין . . . כי אין סיכוי שאי פעם יינתן היתר" (עמ' 156-155)). אכן, כל מקרה צריך להיבחן לעניינו, ואין אלה דומים לאלה בעובדותיהם; אך כשהמדובר כענייננו בפלישה ללא כל זכויות, למקרקעי הציבור, ה"לא כדין" הוא כפול - פלישה לא כדין, בניה לא כדין, ומצווים בתי המשפט ליתן יד למאבק בכך. העובדה שנגד חריגות שונות אין הרשויות אוכפות די הצורך, אינה יכולה לייתר אכיפה כל עיקר, בודאי כשהמדובר על פני הדברים בהפרה קשה של זכויות הציבור, ובהיעדר סיכוי להיתר, אכן, כשהמדובר בפינוי ממקום מגורים גישת בתי המשפט זהירה, אך במה דברים אמורים, ככלל, כשעסקינן במי שהגיע כדין למקום מגוריו ולא מי שפלש ויצר לו מקום מגורים ללא זכויות. ובאשר לנסיבותיו האישיות של המערער, אלה לא הועלו - כנמסר - בפני רשויות הרווחה, וכמדווח הוא בעל גימלה. מכל מקום, בוודאי אין מניעה כי המערער יפנה לרשויות אלה ויבקש סיוען, אך אין בידי לעכב בשל כך את ההליך. הביצוע ניתן להיעשות בתוך 45 יום.

ניתנה היום,‏‏‏ ח' ניסן, תשס"ה (17.4.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: